אַף פַּעַם לֹא מְשַׁעֲמֵם אִתָּהּ

מאת מיכלי שטוב

לָלִי הִיא יַלְדָּה מְלֵאָה בְּכַוָּנוֹת טוֹבוֹת, עַל פִּי דַּעְתָּהּ לְפָחוֹת.
אַךְ מִשּׁוּם מָה, תָּמִיד מִתְרַחֲשׁוֹת סְבִיבָהּ תַּקָּלוֹת מְבִיכוֹת וְסִבּוּכִים מְסַמְּרֵי שֵׂעָר. עֲלִילוֹתֶיהָ הַמַּדְהִימוֹת וְהַמְשַׁעְשְׁעוֹת שֶׁל לָלִי מוּבָאוֹת מִשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת מַבָּט – שֶׁלָּהּ וְשֶׁל אִמָּא שֶׁלָּהּ, בְּאֹפֶן שֶׁבְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ יַשְׁאִיר אֶתְכֶם מֻפְתָּעִים וְצוֹחֲקִים.

אני מיכלי, בת 13 מבית שמש. את הספר כתבתי וציירתי כשחיפשתי תעסוקה בזמן הסגרים בקורונה.

לכבוד חודש הקריאה

20 ₪ בלבד

בית הספר שלי קולט בימים אלה 20 ילדות מאוקראינה
שהשאירו מאחוריהם בתים ורכוש והגיעו לארץ בחוסר כל.
חלק מהרווחים אתרום עבורם.

את הסופרת שלי לשבוע הספר השנה אני כבר מצאתי: מיכלי שטוב
אולי טרם שמעתם עליה אבל אין לי ספק שתשמעו עליה בעתיד.
*
מיכלי המדהימה חיברה את הספר הראשון שלה
"ללי אף פעם לא משעמם איתה" בימי הקורונה.
מיכלי לקחה אחריות ובימים של הלמידה מרחוק
לא רק למדה אלא ישבה וחיברה את ספר הביכורים שלה.

ראש עיריית בית שמש ד"ר עליזה בלוך

אפשר לשלם בביט למספר 055-6808854

הנחה לרכישת כמויות לחלוקה לכיתות/מסיבות

אֲנִי לוֹמֶדֶת לָעוּף

פרק לדוגמה

הָיָה לִי מְשַׁעֲמֵם מְאֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם, לֹא הָיָה לִי שׁוּם דָּבָר לַעֲשׂוֹת חוּץ מֵאֲשֶׁר לְהַעֲלוֹת רַעְיוֹן חָדָשׁ, שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינַי מְאֹד – לָעוּף.
לָקַחְתִּי אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה עַל צִפּוֹרִים וּכְנָפַיִם, הִסְתַּכַּלְתִּי בַּתְּמוּנוֹת וְתוֹךְ עֶשֶׂר דַּקּוֹת הֵבַנְתִּי אֵיךְ בּוֹנִים כְּנָפַיִם שֶׁאֲנִי אוּכַל לָעוּף בָּהֶן.
יָמִים אֲחָדִים עָסַקְתִּי בְּאִסּוּף חֳמָרִים. אָסַפְתִּי קְרָשִׁים, קַרְטוֹנִים, נוֹצוֹת, צְבָעִים וְהַחֶדֶר שֶׁלִּי הִתְמַלֵּא עַד אֶפֶס מָקוֹם. אִמָּא לֹא הָיְתָה מְרֻצָּה, וְהָיִיתִי מֻכְרָחָה לְזָרֵז אֶת הָעִנְיָנִים לִפְנֵי שֶׁיְּפַנּוּ אֶת כָּל הַמַּעְבָּדָה שֶׁלִּי הַיְשֵׁר לַפַּח הַגָּדוֹל. 
אִם צִפּוֹר קְטַנָּה יְכוֹלָה לָעוּף, חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, אֵין שׁוּם סִבָּה שֶׁיַּלְדָּה חֲכָמָה כָּמוֹנִי לֹא תַּצְלִיחַ. בִּתְחִלָּה הֵכַנְתִּי כַּנְפֵי נְיָר, שֶׁלֹּא עָשׂוּ אֲפִלּוּ רוּחַ. עָבַרְתִּי לְכַנְפֵי קַרְטוֹן, וּלְבַסּוֹף יָצַרְתִּי כְּנָפַיִם מִמַּחְצֶלֶת שֶׁמָּצָאתִי בָּרְחוֹב. הִדְבַּקְתִּי אוֹתָן לַחֻלְצָה וְנִסִּיתִי לָעוּף.
אַחַי הַקְּטַנִּים בָּאוּ לְעוֹדֵד אוֹתִי, וַאֲנִי בְּכָל פַּעַם נֶעֱמַדְתִּי עַל כִּסֵּא, בָּחַרְתִּי שֵׁם שֶׁל צִפּוֹר וְהִכְרַזְתִּי: "עַכְשָׁו, צִפּוֹר דְּרוֹר קְטַנָּה וַחֲמוּדָה מְעוֹפֶפֶת" – קָפַצְתִּי לְרֶגַע בָּאֲוִיר מְנַפְנֶפֶת חָזָק בַּיָּדַיִם וְהוֹפְּס -נִמְרַחַת עַל הָרִצְפָּה לְקוֹל תְּרוּעָתָם וּצְחוֹקָם שֶׁל אַחַי.
"עַכְשָׁו אֲנִי נֶשֶׁר עֲנָק", הִכְרַזְתִּי וּפָרַשְׂתִּי יָדַיִם עֲלֵיהֶן הֻדְבְּקוּ כַּנְפֵי בְּרִיסְטוֹל צְבוּעוֹת, "לִשְׁמֵי מָרוֹם אֶנְסַק" – קְפִיצָה וּבוּם, הַנֶּשֶׁר מוּטָל עַל הָאָרֶץ מֻכֶּה וְחָבוּל.
אִמָּא נִכְנְסָה לַחֶדֶר בְּאֶמְצַע הַהוֹפָעָה וְהִתְרְתָה בִּי לֹא לְהַדְבִּיק יוֹתֵר כְּלוּם לַחֻלְצָה. נִרְאֶה לִי שֶׁלְּהִצְטַעֵר עַל חֻלְצָה בִּמְקוֹם לְהִצְטַעֵר עַל כְּנָפַיִם, זֶה קְצָת חֲסַר מָעוֹף.   
לְאַחַר הֲמוֹן נִסְיוֹנוֹת בִּכְנָפַיִם, הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי לֹא אַצְלִיחַ לִבְנוֹת כְּנָפַיִם וְלָעוּף בָּהֶן. אֲבָל זֶה לֹא פּוֹסֵל אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְעוֹפֵף בְּאֶמְצָעוּת כְּלִי תְּעוּפָה.
לִבְנוֹת כְּלִי תְּעוּפָה? זֶה כְּלוּם. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְצַיֵּר מָטוֹס, וַדַּאי יָכוֹל גַּם לִבְנוֹת אֶחָד. כְּמָה  קָשֶׁה זֶה כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת?
בָּנִיתִי, בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל שְׁמוּלִי שֶׁהָיָה פַּעַם בְּחוּג נַגָּרוּת, תֵּבָה מֵעֵץ, הִדְבַּקְתִּי לָהּ מָנוֹעַ שֶׁל מְכוֹנִית שַׁלָּט וַאֲפִלּוּ חִבַּרְנוּ פְּרוֹפֶּלוֹרִים מִפְּלַסְטִיק.
הַתֵּבָה הִתְלַבְּשָׁה עָלַי כְּשֶׁהַיָּדַיִם שֶׁלִּי יוֹצְאוֹת לְיַד הַכְּנָפַיִם וַאֲנִי כַּמּוּבָן הוֹלֶכֶת עַל רַגְלַי. הַתֵּבָה לֹא הָיְתָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ.
רֶגַע הָאֱמֶת הִגִּיעַ. עַכְשָׁו נַמְרִיא לַשָּׁמַיִם וְאוּלַי אַגְשִׁים עוֹד חֲלוֹם שֶׁתָּמִיד מַסְעִיר אוֹתִי, לִטְעֹם עָנָן; עָנָן קְטִיפָתִי וּמֻקְצָף כְּמוֹ סֻכָּר יַמְבַּמְבָּם עַל מַקֵּל. 
בִּזְמַן שֶׁטִּפַּסְתִּי עַל הַגָּדֵר שֶׁבֶּחָצֵר, הִרְגַּשְׁתִּי הִתְרוֹמְמוּת הָרוּחַ. דִּמְיַנְתִּי אֶת הָאַחִים רַיְט שֶׁהִמְצִיאוּ אֶת הַמָּטוֹס הָרִאשׁוֹן – כָּכָה הֵם בֶּטַח הִרְגִּישׁוּ לִפְנֵי הַהַמְרָאָה הָרִאשׁוֹנָה. זוֹ הַשָּׁעָה לָשֵׂאת נְאוּם חָשׁוּב, חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי וּמִיָּד פָּתַחְתִּי פִּי בְּחָכְמָה: "הַקְשִׁיבוּ!"
אַחִים שֶׁלִּי, חַבְרוֹתַי וְעוֹד שְׁכֵנָה אַחַת הִבִּיטוּ בִּי וּבֶאֱמֶת הִקְשִׁיבוּ.
"בִּזְכוּת הַמְצָאַת הַתְּעוּפָה שֶׁלִּי, יָבוֹא יוֹם שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לָלֶכֶת בָּרֶגֶל אוֹ לִנְסֹעַ בְּאוֹטוֹבּוּס. לְכָל אֶחָד תִּהְיֶה קֻפְסַת תְּעוּפָה קְטַנָּה וְאִישִׁית שֶׁבָּהּ יְעוֹפֵף לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה. אֲנַחְנוּ לֹא נִפְגַּע כַּמּוּבָן בִּזְכֻיּוֹת הַצִּפּוֹרִים וְנַחְלֹק אִתָּן אֶת הַשָּׁמַיִם וְ…"
רָצִיתִי לְהַמְשִׁיךְ לִנְאֹם אֲבָל הַקָּהָל לָחַץ לִרְאוֹת הַדְגָּמָה שֶׁל הַתְּעוּפָה, וַאֲנִי נִכְנַעְתִּי לְדַעַת הַקָּהָל, הִתְרוֹמַמְתִּי עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת, סוֹבַבְתִּי אֶת הַפְּרוֹפֶּלוֹרִים בִּשְׁתֵּי יָדַי וְקָפַצְתִּי בָּאֲוִיר בִּצְרָחַת אֹשֶׁר.

האם ניסיון התעופה הצליח? תקראו ותדעו.
כמו כן תדעו מי היה הגנב שתפסתי והאם קבלתי צל"ש מהמשטרה,
איך השתלטתי על כנס בחירות וגרפתי אהדה מקצה לקצה
ואיזו מילה אני הכי שונאת. (רמז:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוספת בהצלחה את הספר לסל הקניות!